הי! איזה כיף שאת כאן
אני תמר דרורי בת 25 מאלקנה, סיימתי ללמוד עיצוב תעשייתי ויצאתי לטייל בעולם עם כרטיס לכיוון אחד.
לא ידעתי לאן יתפתחו הדברים, ולאן אגיע בטיול, אבל מה שכן ידעתי שתיהיה לי הזדמנות לעשות משהו חדש, משהו מיוחד- אני לגמרי אקח אותה.
מאז ומתמיד אהבתי אופנה ועיצוב, ושהגעתי להודו, חיכתי להגיע למקום בו אני יכולה לעצב לעצמי בגדים מהדמיון שלי.
ובאמת בחגים, הגענו לפושקר ושם תפרתי לעצמי מלתחה חדשה
התגובות היו טובות ומפרגנות, והיו גם כמה פניות מבנות שאעצב להן גם.
המשכתי לטייל, ולאחר כמה חודשים של טיול הרגשתי שחסר לי משהו. העשיה והיצירה קראו לי
החלטתי לחזור למפעל, אבל הפעם בגדול.
ישתי עם המחברת סקיצות שלי והתחלתי לצייר .. ובאמת מה שהנחה אותי היה- מה אני הייתי רוצה ללבוש.
והנה אני, והנה הקולקציה החדשה שלי, שאני הכי מתרגשת וגאה להציג בניכן אותה.
שמחה שאהבתן אותה כמוני.
תמר.
קולקצית חורף
בחודש הראשון של המלחמה, קפאתי
לא עסק, לא תפירות, לא קולקציה ולא כלום.
הייתי עסוקה בהמון תפילות ובהרבה הפרשות חלה
היה פה טירוף.. את זה אתן כבר יודעות.
לאט לאט התחלתי לקבל הודעות ושאלות
האם תיהיה קולקצית חורף?
ואני לא כל-כך ידעתי מה לאמר.
הרגשתי שאני לא שם.
על קולקצית חגים
לפתוח עסק משלך זה כמו לגדל ילד
(טוב זה לא שיש לי ילד ואני באמת יודעת מה זה, אבל נראלי זאת הכנה טובה;)
את רוצה בשבילו את ההכי טוב. את ההכי איכותי. בגדול- את ההכי ההכי
זה לדעת שיש לך עוד משהו להתעסק בו.
משהו שממש נוצר ממך. מהלב. ויש חיבור עמוק עמוק שרק מתחזק עם הזמן.
את כל הזמן חושבת מה צריך, כמה איפה איך ולמה. איך לעשות את הכי טוב לך ולו
ותמיד לחשוב הלאה ואיך מקדמים ואיך משפרים וכו
הפקה בים המלח
הנחיתה מהודו הייתה קשה. בהודו. כל יום היה הפתעה. עם כל יום נולדה לה הזדמנות חדשה. שיח חדש. אנשים חדשים. גילתי על עצמי עומקים והכרתי את עצמי טוב יותר.
מלדעת ולחיות בתודעה שהכל אפשרי ושהכל זמין, זה לנחות ולהגיע לארץ
שהכל הפגנות,
מלחמות ופילוג קשה בעם.
לקום בבוקר אחרי שישנתי במצעים נקיים והתקלחתי במים חמים (!!) אבל לא להבין מה
באמת אני עושה פה.